איטלקיה של כבוד: על נטליה גינצבורג, מגדולות הסופרות באיטליה של המאה ה-20.

שהם סמיט ושירלי פינצי-לב בשיחה עם יונתן פיין

נטליה גינצבורג הייתה סופרת, מחזאית, ומסאית יהודייה-איטלקייה, ומהקולות הספרותיים החשובים של המאה ה-20 באיטליה. היא נולדה בפאלרמו וגדלה בטורינו. אביה, ג'וזפה לוי – יהודי חילוני ופרופסור לרפואה – ואמה, לידיה טאנצי – קתולית – ניהלו את בית המשפחה כמרכז אינטלקטואלי, עתיר השפעות מן התרבות האירופית בכלל והאיטלקית בפרט. 

במהלך מלחמת העולם השנייה נאלצה גינצבורג לעזוב את טורינו עם בעלה, הפעיל האנטי-פשיסטי לאונה גינצבורג. לאחר שנרצח בידי הפשיסטים ב-1944, גינצבורג חזרה לטורינו והחלה לכתוב ולערוך עבור ההוצאה לאור החשובה אינאודי, שם עבדו בין היתר הסופרים איטלו קאלווינו וצ'זארה פאבזה. 

כתיבתה נסמכה על יסודות אוטוביוגרפיים, עסקה רבות בזיכרון ובשבריריותם של החיים, והתאפיינה בחדות מחשבה ובאומץ רגשי יוצאי דופן. לצד יצירתה הספרותית, גינצבורג הייתה גם פעילה פוליטית ואף כיהנה כחברת פרלמנט באיטליה מטעם המפלגה הקומוניסטית.

הסופר והמתרגם יונתן פיין ישוחח עם המתרגמת מאיטלקית שירלי פינצי-לב ועם הסופרת שהם סמיט על יחסים משפחתיים, אובדן, זהות ומעמד חברתי ביצירתה של גינצבורג.