דבר המנהלת האמנותית

אני שמחה ונרגשת לברך אתכם בפתיחת פסטיבל הסופרים והסופרות הבין־לאומי במשכנות שאננים בירושלים. הפסטיבל הוא רגע של חסד בתוך ההמולה — מקום שבו מילים מקבלות את מרכז הבמה, וסופרות, סופרים, וקוראים מכל העולם נפגשים כדי להקשיב, לשוחח, לחלוק רעיונות, חלומות, חששות ותקוות.
השנה בחרנו להאיר את הקשר שבין ספרות לעולם המשתנה סביבנו. אנו מבקשים לסמן את המקומות שבהם הספרות איננה רק תגובה למציאות, אלא גם כוח פעיל בתוכה — כוח שמאיר, מערער, מחבר ומרחיב.
השנה אנו מארחים 12 סופרים בין־לאומיים, רובם אירופים, במסגרת שיתוף פעולה עם האיחוד האירופי. אנו פונים אל אירופה — לא רק כמקור השראה ספרותי, אלא כמרחב שבו נבחן את תפקידו של הסופר בחברה. האם לספרות יש כוח לחולל שינוי? האם סופרים ופילוסופים כמו ברנאר-אנרי לוי ומישל וולבק יכולים להוביל תהליכים חברתיים? בשאלות הללו נעסוק מתוך דיאלוג חי עם מיטב הסופרים האירופים, מתוך מטרה לחשוף את הקהל הישראלי לרבגוניותה של הספרות האירופית העכשווית — ואולי גם לשאול האם אפשר לדמיין מודל תרבותי שבו לאנשי ספרות יש תפקיד משמעותי כסוכני שינוי ותרבות?

בשנה שעברה עמד הפסטיבל בסימן השביעי באוקטובר — אירוע שטלטל את חיינו ושאותותיו ניכרים בנו עד היום. הצער והכאב עדיין מלווים אותנו, ו-59 חטופים עדיין מוחזקים בעזה. האם בתוך הכאב הזה יש מקום לדבר על תקווה? ואולי דווקא מתוך החובה לזכור, אנו מחויבים גם לאפשר תקווה?

העבודה על הפסטיבל הזה התנהלה מתוך הקשבה — הקשבה לצורך בשיחה עמוקה, לא תמיד קלה או נוחה, אך אמיצה ומדויקת. מתוך הקשבה זו נבנתה תוכנית מגוונת ורבת־קולות, שמביאה יחד יוצרים מקומיים ובין־לאומיים, קולות ותיקים וחדשים, שפות שונות וזוויות ראייה מפתיעות ומאתגרות.

אני מודה לצוות המופלא של משכנות שאננים, לקרן לירושלים על התמיכה הרבה שמאפשרת לנו לקיים אירוע תרבותי רחב יריעה שכזה, לשותפים הרבים שהופכים בכל שנה את החזון הזה למציאות, וכמובן — לכן ולכם, הקהל, שמביאים עמכם את האהבה לספרות ואת הסקרנות הגדולה שמניעה את כל הדבר הזה.

אני מזמינה אתכם ואתכן להצטרף אלינו באהבת הספרות ובאהבת החיים,
ג׳וליה